המדריך לאוגנדה- פוסט אורח מאת תומר נויהאוזר


הפעם נעסוק בשאלה הכל כך ישראלית, "למה לא אוגנדה?" כדי לדעת למה לא אוגנדה או בעצם למה לטייל באוגנדה. תומר נויהאוזר כתב את המדריך הבא שמכיל מידע בסיסי וחשוב לאלו שמתכוננים לטייל במדינה אפריקאית שמציעה אוכל הודי ושאריות תרבות בריטים.

הצג מפה
המשימה שקיבלת על עצמי היא לא קלה, לקחת מדינה מגוונת כמו אוגנדה ולנסות לדחוס אותה לפוסט שמצד אחד יהיה קצר ותמציתי ומצד שני יהיה מעניין ויכיל הרבה מידע. האם הצלחתי במשימה? את זה רק אתם תוכלו לשפוט.
אז איפה מתחילים? כנראה שבהתחלה, אנטבה. כבר ברגע הנחיתה תבינו שהגעתם למקום טוב, שדה תעופה שגובל באגם ויקטוריה ומוקף צמחיה טרופית, זה כבר לא יכול להיות רע. אוגנדה היא מדינה שהייתה בעבר קולוניה בריטית, העובדה הזאת ניכרת בהכל. למעשה הבריטים עזבו את המדינה בדיוק בזמן, בצורה שזוכרים אותם רק לטובה. השפה הרשמית היא אנגלית, הנהיגה בכביש בצד שמאל, המטבע הרשמי שילינג אוגנדי והמאכלים היוקרתיים הם כל מיני קינוחים בריטיים חסרי טעם. הבריטים הם גם אלו שנתנו למדינה את שמה, אוגנדה. השם המקורי של אוגנדה היה בוגנדה (BUGANDA), על שם שבט הבוגנדה, שהם השבט שהבריטים מינו לשולט במדינה, אבל בגלל שהבריטים התקשו לבטא את השם הזה, הם החליטו פשוט להשמיט את הB וככה Buganda הפכה לUganda. רוב האוכלוסייה במדינה מרוכזת בדרום-מרכז המדינה (אזור קאמפלה, שהיא הבירה) ומזרח המדינה. האוכלוסייה כמעט כולה שחורה, אדם לבן הוא מאוד נדיר, אבל אפשר למצוא הודים רבים שהגיעו למדינה בזמן השלטון הבריטי. אומנם אידי אמין ששלט במדינה (וזכור לנו ממבצע אנטבה), ניסה לעשות אפריקניזציה למדינה, אבל אחרי שלטונו ההודים חזרו ואחד הנשנושים האהובים במדינה הוא צ'אפטי. אז אחרי שקיבלתם קצת רקע כללי בואו נצלול לאזורים השונים, ומה המדינה מציעה לנו כתיירים.
בפרק הלאומי bwindi 

אז נחנו באנטבה, כנראה העיר הכי יפה באוגנדה. אנטבה שימשה בעבר כעיר בירה, לפני שזו עברה כ30 ק"מ צפונה לקאמפלה. העיר בנויה בסגנון קולוניאלי ומלבד נמ"ת שתי האטרקציות המרכזיות בה הן הגן-הבוטני ששווה ביקור אם אתם באזור, וגן החיות שנבנה לפי עצת מומחים מגן החיות של ניו-יורק. מי שרוצה, יכול תמורת סכום כסף לא קטן, לישון לילה בתוך גן החיות. מאנטבה לוקחים נסיעה קצרה של כ30 ק"מ כשעה-שלוש (תלוי בתנועה) עד לקאמפלה, שזו העיר בירה. בקאמפלה אין הרבה מה לעשות, היא עיר רועשת ועמוסה. אומנם היא מהווה בסיס טוב ליציאה למסלולים וסידורים, אבל זה יותר דברים טכניים ואני רוצה להתרכז במבט ציפור על המדינה. ולכן מפה המדינה תתחלק לשלוש: צפון,מזרח ומערב.

מערב המדינה
פה נמצאים רוב האטרקציות של המדינה, החל מספארי מאורגן ועד טרקים פראיים.
הפארק הלאומי MBURO- מדובר בפארק, שבמרכזו אגם ויש אפשרות לעשות בו טיולים רגליים ללא ליווי. אבל הסיבה המרכזית לעצור שם היא שזהו המקום היחידי באוגנדה שניתן לראות זברות.
Kable – מדובר בעיר מאובקת ואפילו משעממת, אפילו השוק שלהם לא מרשים, אבל זוהי נקודה חשובה במדינה. מקאבלה ניתן להגיע תוך 30 דקות בנסיעת אופנוע קצרה(תחבורה ציבורית נפוצה במדינה, המכונה בודה-בודה) לאגם Bunyonyi, אגם מים מתוקים עצום שמכיל כ26 איים שונים וניתן לשחות במימיו מבלי חשש לבילהרציה. מי שמגיע לאגם ניתן דרך חברת EDRISA להזמין טרק קאנו מדהים. הטרק הוא ליום, יומיים או שלושה, אני ממליץ בחום על המסלול של היומיים במסגרתו ישנים אצל משפחה מקומית, פוגשים מספר שבטים, מטפסים על פסגת אי ורואים את כל האגם נפרש למרגלותיכם וכל התחבורה נעשית בקאנו החצוב מגזע איקליפטוס. 
גורילה בפרק הלאומי bwindi
עוד אטרקציה שניתן להגיע אליה מקאבלה היא הגורילות. הפארק הלאומי Bwindi, אומנם מדובר באטרקציה לא זולה(כ500$ לאדם), אבל כ70% מהגורילות כסופות הגב (silverback) נמצאות באוגנדה וזהו המקום הטוב ביותר בעולם לצפות בהן. אחרי שתלכו ביער גשם לח במשך כמה שעות ותמצאו את עצמכם עומדים פנים אל מול פנים עם היצורים הנהדרים האלו, אתם תשכחו את הסכום העצום ששילמתם על החוויה ולא יהיה מאושר ממכם. חשוב רק לציין שכדי לא להפריע יותר מידי לגורילות, האוגנדים מאפשרים רק ל8 אנשים ביום לבקר כל אחת מן הקבוצות (יש 9 קבוצות שנגישות לציבור), ורק למשך של שעה מרגע שאיתרתם אותן. לכן יש ליצור קשר עם משרדי הUWA  בקאמפלה.
התחנה הבאה שלנו הוא הפארק Queen Elizbeth. הפארק מוגדר כספארי הטוב במדינה, ומחולק לשני חלקים: הדרומי והצפוני. החלק הדרומי(שנמצא כמה שעות מקאבלה), שנקרא אישאשה, הוא המקום היחידי במדינה בה ניתן לראות אריות שיושבים על עצים. למעשה בניגוד לחלק הצפוני בו האריות משוטטים בסוואנה, באישאשה הם פיתחו מיומנות של טיפוס על עצי תאנה כדי לזהות את הטרף. מלבד האריות ניתן לראות היפופוטמים, אנטילופות שונות, קופים, חזירי בר(Pumba) ומגוון ציפורים. ברי המזל יצליחו לראות גם פילים. בחלקו הצפוני של הפארק ניתן לראות כל מה שיש בחלק הדרומי (פרט לאריות על העצים), אבל יש שם גם טרק שימפנזות (50$ לאדם(, מכתשים מלאים מים והאטרקציה העיקרית נסיעה על סירה לאורך הנחל וצפייה בחיות הבאות לשתות.
מהפארק עוברים דרך קו המשווה, שבו פרט לשלט נחמד להצטלם איתו, אין אטרקציה נוספת. כנראה שהם לא הפנימו את תעשיית התיירות שרצה בדרום אמריקה. ומגיעים לתחנה הבאה שהיא Kasese. העיר עצמה לא מרשימה אבל היא נמצאת למרגלות הרי הרוונזורי. מהעיר מתארגנים ויוצאים לטרק המדהים ביותר במדינה (ואולי ביבשת), טיפוס לפסגת המרגריטה בהרי הירח. מכוון שמדובר ללא ספק בחוויה הטובה ביותר שלי ביבשת, החלטתי בתיאום עם גלעד להקדיש לה פוסט משלה ולכן תצטרכו להמתין. 
התחנה הבאה היא Fort-Portal, שוב עיר מאוד עמוסה, אבל נמצאת קרוב לפארק Semuliki. פארק אגמים נרחב שמפורסם במעיינות החמים שלו. מכוון שלא היה לי זמן נאלצתי לוותר על העצירה שם.
התחנה האחרונה במערב היא Murhison Falls. מלבד המפלים עצמם, שהם כל-כך עצומים שבהתחלה חוקרים חשבו שהם מהווים את מקורות הנילוס, זהו המקום היחידי באוגנדה שבו ניתן לראות ג'ירפות. פרט לאריות ניתן לראות כמעט את כל החיות שיש באליזבת. אחד היתרונות בפארק הוא שהשינה היא בלב הפארק. איפה עוד תוכלו להתעורר מראש של היפופוטם שמסתובב מחוץ לאוהל שלכם ?. רוב האנשים מגיעים לפארק דרך סיורים מאורגנים של אחד מאתרי התרמילאים שבקאמפלה (Red Chilli  או backpackers). כמו בQueen Elizabeth, גם כאן ניתן לעשות שייט בסירה לאורך הנהר אל עבר המפלים וגם כאן הוא מאוד מרשים ומאוד מומלץ.

מקומי שט בקאנו חצוב מאקליפטוס.



מזרח המדינה
רוב האנשים לא מגיעים לאזור זה(פרט לג'ינג'ה), אלא אם הם מגיעים או עוברים לקניה. בכל זאת אזור זה מכיל בתוכו מספר אטרקציות לא מבוטל.
Jinja- העיר הזאת, שנמצאת כשעתיים מקאמפלה, מפורסמת לא רק בגלל השם שלה, והעובדה שהיא ממוקמת קרוב למקורות הנילוס, אלא בגלל שכולם נוסעים אליה בשביל הרפטינג. רוב חברות הראפטינג מציעות הסעות חינם מקאמפלה, ותמורת כ125$ תקבלו יום שלם של ראפטינג על הנילוס, שבמהלכו תעברו לפחות 4 מפלים שמדורגים ראפיד 5.  מי שרוצה יכול לארגן גם סיור למקורות הנילוס, טיולים באופני הרים ואפילו קורס קיאק.
מג'ינג'ה לוקחים נסיעה של 3-4 שעות לMbale שממנה ניתן להגיע גם לSIPI. שם ניתן לעבור דרך שלושה מפלי מים מרשימים וגם לראות אצל אחת המשפחות את תהליך הכנת הקפה. אטרקציה נוספת שניתן להגיע אליה מMbale היא הר אלגון. הר שגובל בקניה, ותמורת כ50$ ליום תוכלו לטפס לפסגה של הר הגעש הכבוי הזה. מדובר במסלול של שלושה ימים לפיסגת ההר וחזרה. הנוף בפסגה הוא מרהיב, אך יש אנשים שבוחרים לעשות את המסלול דווקא מהצד הקנייתי היותר זול (אבל לא כולל את כל הפסגה). ואטרקציה אחרונה , לנו הישראלים, בקרבת Mbale ישנו כפר של יהודים. בתחילת שנות ה90 הגיעו מספר רפורמים יהודים מאמריקה והצליחו לגייר(רפורמית) כפר שלם ששומר באדיקות על יהדותו עד היום.
 

בתי מקומיים


צפון המדינה
האזור הזה הוא מעט בעייתי. עדיין יש בו מלחמות של שבטים(הסרט קוני2012 אומר משהו למישהו?). אבל הצפון הוא מיוחד בגלל שהוא פראי. שם יש את השבטים האותנטיים וגם את אחד הפארקים המרשימים במדינה, Kidepo, והפארק היחיד שמכיל קרנפים. מכוון שהיה לי רק חודש במדינה, לא הספקתי להגיע לצפון ולכן אני לא יכול להרחיב עליו יותר מידי.
 

עונה מומלצת לטיול
אוגנדה נמצאת על קו המשווה ונהנית ממזג אויר טוב כל ימות השנה. עם זאת כדאי להימנע מטיול בתקופות הגשומות, ממרץ עד מאי ומאוקטובר עד נובמבר.


תחבורה ציבורית נפוצה במדינה, המכונה בודה-בודה 
לסיום
לפני שאסיים, רק רציתי לאמר שהאנשים באוגנדה מאוד נחמדים, וכל הזמן ישאלו אתכם מה שלומכם בדרכם שלהם: "אדם לבן מה שלומך?" (Mazungo how are you?). אוגנדה מיוחדת מכוון שהיא מאוד מגוונת, לא סתם ווינסטון צ'רציל כינה אותה הפנינה של אפריקה, אבל היא גם לא זולה. מלבד כ1000$ טיסה, אם אתם רוצים באמת לנצל את המדינה ולחוות אותה לגמרי תצטרכו להיפרד מכ2000-3000$ לאדם. אז מה אתם אומרים , הצלחתי במשימה ?

תומר נויהאוזר- תרמילאי במשרה חלקית, כימאי במשרה מלאה והיוצר של הפודקאסט פירורי מידע. 


כל האמור בכתבה זו הנו תיאור נסיונו האישי של הכותב. אין בכך כדי להוות הדרכה או המלצה ליישום דברים  אלו. יישום האמור בכתבה זו הנו על אחריותו האישית של המיישם.  

2 תגובות:

  1. למי שמעוניין אז ככה נראתה החווית ראפטינג שלנו:
    http://www.youtube.com/watch?v=qLgKtm9soLA&list=UUd3JYuaifT7SZMHZoOci3cw&index=1&feature=plcp

    השבמחק
  2. הצלחת בגדול תומר. כמה שאני מקנא בך על החוויה הזאת:)
    תודה על הפוסט.

    השבמחק